“אני רוצה להיות כבאי” ו”אני רוצה להיות אסטרונאוט” כתובים כספרי מתח ונותנים מידע על מקצועות מיוחדים.
האסטרונאוטים ג’ני, צ’ן וקים יוצאים למשימה בתחנת החלל אשר מסתבכת קלות והם נדרשים לגלות תושייה על מנת לסיים אותה. הכבאי פרנק והצוות שלו יוצאים למשימת הצלה בעקבות שריפה בבית הספר ומנסים לכבות אותה ולהציל גם את השרקן שנותר מאחור.
שני הספרים מתארים סיטואציה מותחת מחיי היום יום של אלו העוסקים במקצועות מיוחדים ומאתגרים, אשר יש בהם סכנה ותקלות לא צפויות ונדרשת בהם תושייה. הילדים ילמדו על מושגים מעולם הכבאות והחלל. בשני הספרים הסוף הוא כמובן טוב.
בכל אחד משני הספרים יש בסיומו תיאור של תפקיד הכבאים והאסטרונאוטים ושל הציוד שהם משתמשים בו וכן מסופר על בעלי מקצוע נוספים המסייעים להם. בספר “אני רוצה להיות כבאי” אלו החובשים, השוטרים והיומנאים, ואילו ב”אני רוצה להיות אסטרונאוט” אלו בקרי הטיסה, המהנדסים והמדענים. ללא שיתוף הפעולה עימם הם לא יוכלו לבצע את עבודתם.
בסיפור על הכבאים יש חלוקת תפקידים מסורתית, כשמנהל בית הספר והכבאים בראשות פרנק הם גברים והמורה היא אישה, אולם בסיפור על האסטרונאוטים המצב הפוך, דווקא ג’ני היא הדומיננטית ומי שאחראית על שאר האסטרונאוטים. ראוי לציין גם שהמשפט “אני רוצה להיות” כתוב ללא ניקוד וללא זיהוי מגדרי.
אני רוצה להיות כבאי, אני רוצה להיות אסטרונאוט, מאת: אנדרו טווין ולוסי מ. ג’ורג’, הוצאת דני ספרים.
לגילאי ארבע עד שש.