רק בת שלוש עשרה

הזלזול המופגן של הקואליציה בכלל ושל הממשלה בפרט בצורך לטפל בדחיפות באלימות כלפי נשים הביא את הנושא לנקודת רתיחה מיד לאחר הרצח המזעזע של סילבנה צגאיי, בת שלוש עשרה במותה.

ריבוי מקרי הרצח של נשים בשנה האחרונה מזעזע את כל אזרחי המדינה, נשים וגברים, למעט חברות וחברי הקואליציה, אשר מקפידים להצביע נגד הקצאת כספים למימון התכנית לצמצום האלימות נגד נשים, או מעדיפים להיעדר מן הדיונים בנושא. בכך הם מוכיחים שוב ושוב שאין גבול לציניות וש “עניין של קואליציה ואופוזיציה” דווקא כן חשוב יותר מן הצורך להציל את חייהן של נשים אשר חוות אלימות ונתונות בסכנה.

דומה שהקש ששבר את גב הגמל, שאחריו אי אפשר עוד להמשיך במחאות במתכונתן הקודמת, היה הרצח האלים והבלתי נתפס של ילדה, בת שלוש עשרה בסך הכול, שהביא סוף טרגי ומזעזע לחיים קשים ואומללים. “נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן” כתב ביאליק בשיר “על השחיטה” והתכוון לכך שמעשים מעין אלו, שיש בהם איבוד צלם אנוש, סופם שיהרסו את החברה כולה.

סִילְבָנָה צָגָאיי / שְׁלוֹׁׁמִית דּוֹתָן

הָלַכְתִּי לִישׁוֹן אַחֲרֵי הַחֲדָשׁוֹת וּמוּל עֵינַי יַלְדָּה בַּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּצִלּוּם לָבָן שָׁחֹר, עוֹטָה חִיּוּךְ שֶׁל מִי שֶׁרָאֲתָה יוֹתֵר מִדַּי וְיוֹדַעַת שֶׁאֵין אַף אֶחָד שֶׁיַּעֲזֹר.

עָבַר יוֹם, עָבְרוּ עוֹד יוֹמַייִם וְשׁוּב הַשִּׁגְרָה, בַּחַדְשׁוֹת סָפְרוּ כְּבָר עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ, וְיַלְדָּה בַּת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁאנֵי בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה לֹא יוֹצֵאת לִי מֵהָרֹאשׁ.