על בעלי חיים, על בני אדם ועל מה שביניהם.
מושי בן אליעזר, מחבר הספר, אוהב בעלי חיים, בעיקר כלבים, והדבר ניכר בכל אחד ואחד מן הסיפורים המצויים בו.
“מה יש לקוף לומר בשבת בבוקר” אינו ספר לילדים, מבהיר המחבר על גבי הכריכה, אלא הוא מתאים למבוגרים שיש בהם חדווה של ילדים והם עדיין מתרגשים מבעלי חיים ומן הקשרים הרבים והמורכבים בינם לבין בני האדם. בספר ארבעים ואחד סיפורים.
בן אליעזר, נכדו של דוד בן גוריון, הוא דוקטור לתקשורת ועובד כמאמן אישי. הוא מגדל חיות מילדותו וכיום יש לו כלב בשם סם. בספר הוא מציג דרך בעלי החיים מצבים אנושיים שכולנו מכירים, את העולם ואת דייריו, את אופיים ואת מערכות היחסים ביניהם.
באמצעות האנשת בעלי החיים המחבר מותח ביקורת חברתית ופוליטית. חלק מן הסיפורים מתארים התלבטות בין רצון לשינוי וחשש ממנו, ואחרים מתמקדים ברדיפה אחרי מה שאין, בשרלטנות וברדידות. בין היתר הוא מבקר את החינוך התבוני לעומת החינוך האינסטינקטיבי ה’חייתי’, את האגרסיביות והאגואיזם ברשות הרבים לעומת הנימוס והדאגה לניקיון ברשות היחיד, את היחס לקשישים בחברה (“דיור מוגן” שקיים כדי להגן עלינו מן הצורך לטפל בהם), את אופיים של מנהיגים, את החלום ליצירת חברת מופת ושברו, את תחושת הכוח של ‘אני ואפסי עוד’ ואת דור ה Y.
הסיפורים קצרים ומיועדים להעביר מסר. לכל סיפור יש מוסר השכל, לעיתים ה’לקח’ כתוב במפורש בסוף הסיפור.
“מה יש לקוף לומר בשבת בבוקר?” הוא קובץ חביב של סיפורים פארודיים וקלילים.
כתב: מושי בן אליעזר, איורים: אלי פרמינגר, הוצאת פרדס, 130 עמודים.
Comments