יום אחד חזרה בתי, שלמדה בכיתה י”א, מבית הספר והודיעה שהמורה למתמטיקה אמר לה “מתמטיקה זה לא בשבילך” והמליץ לה לרדת מחמש יחידות במתמטיקה לארבע. לאחר ששמעה אותו היא השתכנעה שאין לה כישורים בתחום, הייתה נחושה בדעתה לרדת לארבע יחידות וכך עשתה. את בחינת הבגרות סיימה בציון גבוה מאד.
בשיר הנפלא “אווזים” כתבה אגי משעול על המורה למתמטיקה שהתייחס אליה בבוז, העליב אותה ו”הקטין” אותה:
אֶפְּשְטֵיין, הַמּוֹרֶה שֶלִּי לְמָתֵמָטִיקָה,
אָהַב לְהוֹצִיא אוֹתִי לַלּוּחַ.
אָמַר שֶהָרֹאש שֶלִּי מַתְאִים רַק לְכּוֹבַע.
אָמַר שֶצִּפּוֹר עִם שֶכֶל כְּמוֹ שֶלִּי
הָיְתָה עָפָה אֲחוֹרָה.
שָלַח אוֹתִי לִרְעוֹת אָוָזִים…
מֵאָז מֵת כְּבָר הַמּוֹרֶה שֶלִּי לְמָתֵימָטִיקָה
וּמֵתוּ גַם בְּעָיוֹתָיו שֶאַף פַּעַם לֹא עָלָה בְּיָדִי
לִפְתוֹר…
קטעים מ “אווזים” מאת אגי משעול מתוך: “ביקור בית”, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009
אגי משעול הצליחה למצוא את דרכה ולממש את עצמה למרות התייחסותו של המורה למתמטיקה וכך גם בתי, שהיום עובדת על הדוקטורט שלה במדעי המחשב! זאת לאחר שהבינה, כשבגרה והצליחה להתעלם מדבריו המקטינים והביקורתיים, שהיא מאד אוהבת מתמטיקה, ומתברר שהיא גם טובה בזה. אך כמה נערות הפנימו מסרים מעין אלו ועצרו את התקדמותן?
ביום האישה אני תוהה האם מורים למתמטיקה כמו מר אפשטיין והשני שלא אנקוב בשמו, היו מדברים כך גם לתלמידים בנים? האם המשפט המזלזל “הראש שלך מתאים רק לכובע” ו”מתמטיקה זה לא בשבילך”היה נאמר באותה קלות לתלמיד ממין זכר?
בתי מתנדבת בפרוייקט בשם “מהממ”ט”, אשר מטרתו להעלות את שיעור הבנות שלומדות מתמטיקה ומחשבים ברמה של חמש יחידות, באמצעות חוויה של תכנות אפליקציה בעצמן. הרעיון מאחורי הפרויקט הוא לעניין נערות בכיתה ט’ בתחום המדעים ולהנגיש להן אותו כדי שיוכלו לבחור את דרכן ולממש את יכולתן. החשיפה לתחום מאפשרת להן לבחור ללא חשש.
הבחירה באיזה אופן לממש את תשוקותיהן וכישרונן, בין אם כרופאות, כמהנדסות או כמשוררות, חייבת להיעשות כשהיא נקייה מדעות קדומות וללא ביקורת, שבמקום לעודדן עלולה להחליש אותן.
כמובן שיש מורות ומורים רבים אחרים, טובים ומעצימים, כן ירבו.
נקווה שבעתיד בנותינו ונכדותינו לא יצטרכו לשמוע משפטים מקטינים ומעכבים מעין אלו
וששום דבר לא יעצור אותן בדרך להגשמת החלומות ולמימוש עצמי.
Comments